החלטה בתיק מ"ת 5716-11-11

המבקש מצוי בחלופת מעצר בית מלא מיום 3.1.12, מועד בו נדחה ערעור על החלטת שחרור בעניינו, כאשר בית המשפט העליון התיר את שחרורו לחלופת מעצר (בש"פ 75/12). המבקש הגיש בקשה לאשר לו לצאת את הבית מדי יום בין השעות 15:00 עד 18:00 לצורך התאווררות.

ב"כ המאשימה מתנגדת לבקשה ומציינת כי בית המשפט העליון התייחס לנושא זה מפורשות בהחלטתו, כאשר קבע כי המבקש " יהיה במעצר בית מלא ללא כל יציאה להתאווררות או אחרת..." (בש"פ 75/12, מדינת ישראל נ' רועי הררי, החלטה מיום 3.1.12, פסקה י"ד).

בשים לב לטיב המחלוקת, החלטתי לדון בבקשה בהעדר הצדדים, על בסיס הבקשה והתגובה, זאת מאחר וסבור אני כי לא יהיה בכך כדי לפגוע בזכויות מי מהצדדים.

בדרך כלל, כאשר משוחרר נאשם לחלופת מעצר בית מלא, מתיר בית המשפט את יציאתו מהבית לצורך התאווררות לזמנים קצובים, בדרך כלל, של שעה או שעתיים ביום, ואולם לא למשך זמן העולה על יותר משעה אחת ברצף. במקרה הנוכחי, כאמור לעיל, קבע בית המשפט העליון כי לא תאושר יציאה להתאווררות כאמור.

עם זאת, לא ניתן להתעלם מחלוף הזמן מאז אותה החלטה, כ-6 חודשים בהם נתון המשיב במעצר בית מלא, כאשר לא ידוע על כל הפרה בעניינו. אוסיף עוד, כי יש להביא בחשבון גם את משך הזמן הצפוי להמשך ההליכים בתיק זה. אמנם התקיימו כבר מספר ישיבות הוכחות והישיבה הבאה קבועה ליום 9.7.12, ואולם מעיון בתיק העיקרי נראה, כי יחלוף עוד זמן עד שיסתיים ההליך העיקרי.

נתון זה של משך הזמן הצפוי להמשך הליכים, ובמיוחד כאשר ידוע מראש כי קיים צפי להתמשכות הליכים לתקופה ארוכה, מהווה שיקול אשר על בית המשפט להביא בחשבון בבואו לבחון את הצורך בהמשך הגבלת חירותו של אדם, לרבות מידת ההגבלה. ראו לעניין זה, על דרך ההיקש, בש"פ 4363/12 מדינת ישראל נ' אשרף אבו נסאר ואח' (ניתן ביום 12.6.12).

בנסיבות אלו, והגם שבית המשפט העליון קבע בהחלטתו בבש"פ 75/12 כי לא תאושר יציאה לחלונות התאווררות, סבור אני כי ניתן לשקול כעת לשנות את ההחלטה, וזאת בשים לב לחלוף הזמן, בשים לב להתנהגות תקינה ובשים לב למשך הזמן הצפוי להמשך ההליכים.

אוסיף עוד, כי בין לבין אושרה יציאתו של המבקש למספר אירועים משפחתיים בליווי מפקח שאושר, וזאת בהסכמת הפרקליטות. בנסיבות אלו סבור אני כי גם ניתן לאשר את יציאתו מהבית להתאווררות, לזמן מוגבל ובליווי מפקח שאושר.

לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה, ככל שהיא מתייחסת למשך הזמן שהתבקשה היציאה, שהוא משך זמן רציף העולה על המקובל במקרים אלו.

בהתאם, אני נעתר לבקשה לעניין עצם קביעת חלונות התאווררות, שבהם יוכל המבקש לצאת את הבית בו הוא שוהה. עם זאת, אינני נעתר לבקשה, ככל שהיא מתייחסת למועדים שהתבקשו. אני מתיר למבקש לצאת את הבית פעמיים ביום, בין השעות 9:00 עד 10:00, ובין השעות 17:00 עד 18:00. בכל יציאה הוא יהיה מלווה במפקח שאושר.

מאחר וההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים, על בסיס הבקשה והתגובה כפי שהוגשו בכתב, אני קובע כי החלטה זו תיכנס לתוקף ביום א', 1.7.12, שעה 17:00, אלא אם כן תשונה קודם לכן על ידי בית משפט מוסמך. ככל שהפרקליטות תחליט שלא לערער על ההחלטה, תודיע על כך לב"כ המשיב.

יש לשלוח החלטה זו לב"כ הצדדים .

ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ב, 27 יוני 2012, בהעדר הצדדים.